סיפר לנו איתי:
נפגשנו בבית קפה נחמד בפעם הראשונה. די מהר היא התחילה לדבר על החבר הקודם שלה. היא סיפרה כמה הוא היה נורא ולא מתחשב, וממש עשתה ממנו מפלצת. זה היה הנושא העיקרי שדיברה עליו כל הערב.
כמובן שלא ביקשתי ממנה להפגש שוב, מכמה סיבות:
1. היא כנראה עדיין תקועה במערכת היחסים הקודמת ולא פנויה באמת לחברות חדשה.
2. אם כך היא מדברת על החבר הקודם, מה היא תגיד עלי אם וכאשר ניפרד?
3. היה לי ערב משעמם ולא למדתי עליה שום דבר כי היא דיברה רק עליו.

סיפר לנו גיל:

ישבנו והתחלנו לדבר. די בתחילת הפגישה היא סיפרה (מבלי ששאלתי) שהיא סיימה לפני מספר חודשים מערכת יחסים עם בן זוג שהיה צועק עליה ומתנהג אליה לא יפה. היא גם אמרה, שלמרות זאת, היא המשיכה לצאת איתו עוד מספר חודשים, עד שלא יכלה לסבול אותו יותר והיא נפרדה ממנו. שאלתי אותה למה היא המשיכה איתו כאשר הוא התחיל להתנהג בצורה כזו, והיא ענתה שהיא חשבה שהוא יפסיק. היא ניסתה לעשות כל מה שהוא רצה, אבל זה לא עזר.

באותו הרגע החלטתי שהיא לא בשבילי. אני לא מוכן לצאת עם מישהי שאינה מכבדת את עצמה. אני לא רוצה סמרטוט בתור בת זוג. בנוסף, חשבתי למה בעצם היא מספרת לי משהו כזה? זה מראה לי שאו שהיא לא חכמה במיוחד, או שהסיפור עם הקשר הקודם עדיין בוער בה. בשני המקרים, זו סיבה לברוח מקשר כזה.

חשוב מאד לא לדבר על אהבות קודמות. אם בכל זאת עולה הנושא, לתת תשובה קצרה ועניינית, ולעבור הלאה.

צריך לחשוב מראש מה להגיד אם הנושא של זוגיות קודמת יעלה בשיחה. חשוב להגיד משהו אמיתי, אבל אין צורך להגיד את כל האמת ולספר את כל מה שקרה.
לא מתאים לפתח דיון מעמיק על הסיבה לכישלון מערכות יחסים קודמות, גם לא בפגישות מתקדמות. זה מיותר ולא תורם למערכת היחסים החדשה.